התמונות הצבעוניות על הקיר לא מצליחות להקהות את הלובן החד, אווירת הדכדוך והדמעות השוררת במחלקה בבית החולים.
ופתאום, הם נכנסים. כל אחד מהם נושא זר של תקווה וכיס מלא חיוכים, כמו כח משותף של טוב.
החדר מתמלא בצלילים. צלילים מתפשטים בחדר: כלי נגינה. מוסיקה מרפאה.
הם לבושים בשריון של טוב לב, עוברים מחדר לחדר, מפיצים חום ונחמה. מחזיקים יד, מלטפים ראש, משוחחים, מחלקים משהו מתוק, משתפים בסיפור או אוזן קשבת, מטפחים גן של ריפוי בתוך הגבולות הסטריליים של קירות בית החולים.
הם מביאים איתם לא רק מילות נחמה, אלא נוכחות מוחשית של תמיכה, תזכורת למטופלים שהם לא לבד במאבקיהם.
גם משפחות החולים, אנשים בריאים בגופם, הסופגים יום יום את הצער והדאגה בשל הסבל של בני משפחתם. גם הם מחייכים פתאום.
כי איכשהו, האוויר במחלקה משתנה, חיוך על שפתיים ניצת.
 ההבטחה לחיבור אנושי והבנה יוצרים מארג של חמלה, תופרים יחד את הקצוות המרופטים של מחלה ופחד בחוטים של אהבה ובעיקר – חסד, עליו נבנה העולם!
כמעט מידי יום מגיעים מתנדבי 'מאירים לחיים' לביקורים ב22 בתי חולים ברחבי הארץ, המתנדבות והמתנדבים שמגיעים למחלקות וממתיקים את השעות הארוכות בעזרת מוסיקה, מיני מתיקה, חיוך ותקווה,מפיצים אור ותקווה לכל משפחה במחלקה